החלטה בתיק בש"א 170987/07

ההליכים וטענות הצדדים :

1.                  בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 29.2.04 בו חויבה המבקשת לשלם למשיב סך של 480,978 ש"ח והוצאות.

2.                  פסק הדין ניתן לאחר שהוצג אישור מסירת התביעה וההזמנה לדין לבעלה של המבקשת.

3.                  המבקשת טענה בבקשה לביטול פסק דין כי לא ידעה על ההליך עד לקבלת אזהרה מההוצאה לפועל וכי כתב התביעה לא הומצא לידה.

לגופו של ענין טענה המבקשת כי היא ובעלה עמדו בקשר חברי עם מנהל סניף הבנק ולאחר שבעלה נקלע לקשיים כספיים המליץ מנהל הסניף שהמבקשת תפתח חשבון בנק. מעורבותה של המבקשת בחשבון הבנק היתה מינימלית ובעלה של המבקשת ומנהל הסניף "עשו בחשבון ככל העולה על רוחם" וגרמו לחריגות באשראי במאות אלפי ש"ח. המבקשת טענה כי המשיב הפר חובותיו כבנק, לרבות חובת האמון והנאמנות ונהג בחוסר תום לב וברשלנות.

המבקשת ציינה כי בשנת 2001 חלתה בסרטן העור והיתה טרודה במצבה הבריאותי.

4.                  המשיב הגיש תגובה בה הפנה לכך כי הבקשה הוגשה באיחור למעלה מארבע וחצי שנים ממסירת כתב התביעה ומסמכי העיקול הזמני שהוטל על נכס שבבעלות המבקשת ואף למעלה משלוש שנים ממסירת האזהרה עם פתיחת תיק ההוצל"פ. ב"כ המשיב הפנתה להליכים רבים שננקטו בהוצל"פ משך השנים בנוגע לחוב, לרבות הליכי מימוש הנכס, פקודות מאסר אותם שילמה המבקשת והליכי עיקול מיטלטלין שבוצעו בביתה. על כן, טענה ב"כ המשיב כי יש לדחות את הבקשה נוכח האיחור הרב שבהגשתה וללא כל הסבר.

לגופו של ענין, מפנה המשיב לכך שהמבקשת לא התכחשה לחתימתה על מסמכי פתיחת החשבון ונטילת ההלוואות מהחשבון. המשיב הפנה לכך כי הטענות בדבר לחץ וכפיה נטענו בעלמא וללא כל בסיס.

5.                  ביום 15.11.07 התקיים בפני דיון בו נחקרה המבקשת והצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ. הצדדים הסכימו כי במידה ויבוטל פסק הדין, תידון הבקשה אף כבקשת רשות להתגונן.

6.                  לאור העובדה כי בדיון הוסבה דעתי כי מתנהל הליך לפינוי נכס מקרקעין שבבעלות המבקשת, הוריתי כי עד למתן החלטה סופית בבקשה, המשך עיכוב הליכי ההוצל"פ יותנה בהפקדת סך של 100,000 ש"ח.

דיון :

7.                  ראשית, בנוגע למועד הגשת הבקשה לביטול פסק דין. עפ"י תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ניתן להגיש בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, בתוך 30 יום מיום שהומצאה ההחלטה, אלא אם אושרה הארכת מועד בהסתמך על טעם מיוחד לפי תקנה 528.

8.                  המבקשת טענה בתצהירה כי נודע לה על מתן פסק הדין רק לאחר שקיבלה האזהרה בהוצל"פ. בחקירתה טענה המבקשת כי אינה זוכרת מתי קיבלה את האזהרה מההוצל"פ ומשהוצג לה אישור מסירת האזהרה מיום 2.8.04 (שהוגש וסומן מ/1) אישרה את חתימתה על המסמך.

המבקשת התייחסה בחקירתה להליך עיקול מיטלטלין שבוצע בביתה ואף לתובענה לסעד הצהרתי שהוגשה ע"י בעלה בנוגע למיטלטלין שבביתה.

כמו כן, המבקשת אישרה כי בעלה שילם בשנת 2005 כספים בתיק ההוצאה לפועל שהתנהל כנגדה כדי לבטל את פקודת המאסר (מ/2). המבקשת אישרה בחקירתה כי קיבלה הודעות מתיק ההוצל"פ בנוגע להליכי מימוש דירה שבבעלותה ופנתה לבעלה כדי שיטפל בזה.

9.                  המבקשת הודתה בקבלת האזהרה מההוצל"פ (וזאת חרף האמור בבקשה). קבלת האזהרה כמוה כהמצאת פסק הדין (ראה סעיף 7(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967), כך שהמבקשת מודעת להליכים הננקטים כנגדה עוד מיום 2.8.04 והאיחור המדובר הינו איחור בין למעלה משלוש שנים.

יצוין בהקשר זה כי למרות שהמשיב העלה את הטענה בדבר האיחור בהגשת הבקשה עוד בתגובתו לבקשה, לא מצאה המבקשת לנכון להגיש תשובה בנדון ולטעון אחרת ואף לא הוגשה כל בקשה להארכת מועד המפרטת כל טעם מיוחד כנדרש בתקנה 528.

יובהר כי חרף הפגם הפורמלי שבאי הגשת בקשה להארכת מועד, לא ניתן היה לדלות מדברי המבקשת כל טעם מיוחד ממשי לפשר התנהלותה, כגון בגין מחלת סרטן העור ממנה סבלה. המבקשת הבהירה שחלתה בסרטן העור בשנת 2001 והיתה בבדיקות וטיפולים משך שלוש שנים (עד שנת 2004) ומאז מצויה במעקב רפואי בלבד, כך שאין בכך כדי להסביר את פשר המחדל.

פרט למסירת האזהרה, המבקשת הודתה בחקירתה כי התנהלו הליכי הוצל"פ פעילים בעניינה והיה בהם די כדי להביא את דבר קיום פסק הדין לידיעתה של המבקשת.

אציין כי התרשמתי שהסיבה שהמבקשת נזעקה לטפל רק עתה בביטול פסק הדין נובעת מהעובדה שהליכי מימוש נכס שבבעלותה התקדמו וב"כ המשיב שמונתה ככונסת נכסים מתכוונת לפנות את הדיירים המתגוררים בנכס (המבקשת משכירה את הנכס).

אין באמור לעיל כדי להוות טעם מיוחד להארכת מועד בגין תקופה כה ארוכה ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. מעבר לכך, אני סבור שיש לדחות את הבקשה גם לגופא. אפרט.